חומר למחשבה

המורה והתלמיד

זו המסורת האמיתית: המורה האמיתי לעולם אינו אומר לתלמיד מה עליו לעשות. הם רק חברים למסע, חולקים את אותה תחושה של "זרות" נוכח תפיסות שמשתנות ללא הרף, נוכח אופקים שנפתחים, דלתות שנסגרות, נהרות שלעתים נראה שהם חוסמים את הדרך - ושלמעשה אין לחצותם אלא לשוט בהם.
ההבדל בין המורה לתלמיד הוא אחד בלבד: הראשון פוחד פחות מהשני. וכך, שהם יושבים סביב השולחן או סביב מדורה ומשוחחים, המנוסה יותר מבין השניים מציע: "מדוע שלא תעשה כך וכך?" הוא לעולם אינו אומר:"לך בדרך הזאת ותגיע לאן שהגעתי אני " היות שכל דרך היא יחידה מסוגה, וכל יעד אישי לחלוטין.
המורה האמיתי מעורר בתלמיד את האומץ להפר את שיווי המשקל של עולמו, אפילו אם גם הוא עצמו חושש מן הדברים שמצא, וחושש עוד יותר ממה שמצפה לו בפנייה.

מתוך: המכשפה מפורטבלו / פאולו קואלו

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים